כל מי שאני מכיר מסכים על כך שחינוך פיננסי הוא נושא חשוב ביותר. הרי שהתנהלות פיננסית היא חלק בלתי נפרד מהתנהלותו של אדם בעולם, בטח ובטח במדינה מפותחת. יחד עם זאת מערכת החינוך כמעט ולא מציעה שיעורים או מפגשים בנושא. גם אם היא הייתה מציעה, עדין הפרקטיקה של התחום נשארת כולה בידי ההורים.
פעם שמעתי מישהו אומר שיותר קשה להסביר לילדים איך נוצר כסף מאשר איך באים ילדים לעולם. הרי להורים רבים יש בעיה להתנהל עם כסף בעצמם, אז איך הם ילמדו את ילדיהם? זה אפשרי והרווח יהיה כפול – גם הילדים וגם ההורים ילמדו.
הדבר המשמעותי ביותר בחינוך ילדים בכל נושא, וכמובן גם בהתנהלות עם כסף, הוא דוגמה אישית. אם יש הבדל בין איך שההורים מתנהלים עם כסף ובין איך שהם רוצים שהילדים יתנהלו אתו – זה לא יעבוד. כלומר, אם אתם פזרנים, אוהבים לבלות בקניון ומפנקים את עצמכם בלי חשבון – סביר להניח שזה מה שהילדים שלכם גם יעשו. ומכיוון שאין להם עדיין כסף משלהם הם ישתמשו בשלכם כבשלהם. כסף הוא כוח, והילדים יודעים את זה מגיל צעיר.
השפעה נוספת על הילדים בתחום ההתנהלות הפיננסית היא ההשפעה הסביבתית – ההתנהלות של המשפחה המורחבת, של החברים ושל הדמויות בסדרות הטלוויזיה. כדי להיות בבקרה על ההשפעה הסביבתית על ההורים להיות מעורבים יותר ולחנך לחשיבה ביקורתית. יש חשיבות גבוהה לאווירה במשפחה ואיך ההורים תופשים את נושא הצרכנות. חשוב ללמד את הילדים מהו מידע אמין ואיך להשיג אותו, להסתכל באופן ביקורתי בפרסומות ולא להאמין לכל דבר שמראים לנו. אנחנו חיים בתקופה של שפע ורוצים הכול עכשיו, גם אין לנו תמיד את הכסף לקנות מה שאנחנו רוצים. הצבת גבולות לעצמנו ולילדים, החל בגיל צעיר, היא קריטית כדי למנוע סחטנות בהמשך הדרך. זה לא קל, אבל זה הכרחי. ילדים צריכים להבין מגיל קטן שמותגים הם לא הדרך להשיג חברים או מעמד חברתי.
כשהורים מחליטים לשתף את הילדים בהחלטות ולהתייעץ אתם בעניינים הקשורים להם – הילדים לומדים לחשוב ולא רק לפעול מתוך חיקוי. אפשר לדבר על הכול: תקציב, משכורת, לפי מה מחלקים אותם, איך יוצרים סדרי עדיפויות. ואפשר גם להתנסות: קחו אותם לקניות והסבירו להם מראש על התקציב שהקצבתם לכל קנייה, למדו אותם להשוות ולחוות כמה משמעותי הוא החיסכון; תנו להם דמי כיס מגיל צעיר ולמדו אותם הרגלים בריאים, ממש כמו צחצוח שיניים. תנו לילדים סכום קבוע בזמן קבוע, ממש כמו משכורת, ותנו להם להתנסות. פעם הם יבזבזו ופעם יחסכו, אבל יש להם רק מה שיש להם בקופה. התנסות עצמאית מאפשרת שיחה פרקטית ולא רק 'חפירה' תיאורטית.
יחד עם זאת תגמול, כלומר לתת לילדים כסף, על ביצוע מטלות או על ציונים טובים, הוא טעות גדולה. תגמול שמגיע בצורה כזו מציב כסף לפני ערכים – מה, הילד הוא לא חלק מהבית? הציונים הטובים הם לא גמול בפני עצמם על מאמצים והתמדה?
חשוב להבדיל בין ערך עצמי, בטחון, קבלה עצמית ובין רמת שכר או הכנסה. הורים שיעבירו לילדיהם את המסר שהחיים טובים, שמחים ומספקים גם בלי קניות וסמלי סטטוס, יעניקו לילדיהם מתנה גדולה לחיים.
דניאל אזוגי, מתמחה בהבראת עסקים וארגונים בארץ ובחו"ל.
